לפניכם תשובות לשאלות נפוצות, ממוינות לפי הנושאים:
- שאלות כלליות.
- שאלות בנושא מקום, שעות, שיבוץ לקבוצות.
- שאלות בנוגע להרשמה ותשלום.
למילוי טופס הרשמה ולשיעור נסיון
האימון מורכב בעיקרו מאמנות הקרטה – אמנות הלחימה הנפוצה בעולם – והוא מתובל בעקרונות ותרגילים משיטות אחרות:
קונגפו, אייקידו, ג'ודו, קרב מגע ועוד, בהתאם לגיל המתאמנים ויכולת הקליטה שלהם.
קבוצות ילדים: החל מילדי גן-חובה, ועד כיתות ח', מחולקים לפי שכבות גיל.
מבוגרים: אימון הקרטה מתאים עד 120, ובגוש-עציון יש לנו מתאמן שהתחיל בגיל 68 (ללא כל ניסיון מוקדם!), בגיל 82 קיבל חגורה שחורה (!), וכיום הוא בן כ-85 וממשיך להתאמן!
הערות:
- כמובן שהדגש החינוכי שייך לקבוצות הילדים, ולא לקבוצות המבוגרים.
מצד שני, בקבוצות המבוגרים ההתקדמות בקרטה-עצמו קשורה באופן הדוק מאד להתקדמות נפשית,
והמתאמן לאורך זמן מוצא את עצמו מתקדם גם במישור זה.
- ככל שמדובר בגיל צעיר יותר, כך אנו מתרכזים יותר בשיפור יכולות בסיסיות (כגון יציבה וקואורדינציה),
ומשלבים יותר משחקי קרטה בפעילות.
- עד כיתה ד' אין מבחני דרגה, כיון שרבים מן הילדים בגילאים אלו עדיין אינם מבחינים בין צד ימין וצד שמאל,
וממילא אינם מסוגלים לזכור את ה"קטה", שהיא אחת הדרישות ההכרחיות למעבר דרגה.
חד משמעית – לא!
דוגמא אחת תספיק בשביל להבהיר את העניין:
כאמור לעיל, בגוש עציון יש לנו מתאמן שהתחיל בגיל 67 (ללא כל ניסיון מוקדם!), כיום הוא בן יותר מ-80, ועתיד לגשת בקרוב למבחן לחגורה שחורה!
אין ספק שבגיל 20 היה עומד בפניו אתגר קטן יותר, אך גם כיום הוא מפיק מכך תועלת עצומה, ורווח בריאותי גדול, והיכולת התנועתית שלו טובה בהרבה מאשר לפני 30 שנה!
אנחנו רואים את הקראטה בראש ובראשונה ככלי חינוכי (לא על חשבון המקצועיות בקראטה עצמו, אלא בנוסף). הדבר בא לידי ביטוי במהלך השיעור עצמו - בדגש הניתן על 'בין אדם לחברו', מיומנויות חברתיות, משמעת ושליטה עצמית, התמודדות עם אתגרים/כשלונות ועוד - וכן בכך שהשיעור מסתיים בד"כ בכמה דקות של סיפור בנושאים אלו.
כל מדריך אמנות לחימה - אם הוא מגלה מידה מינימלית של אחריות - יזהיר את הילדים, שלא ישתמשו במה שלמדו על-מנת להכות אחים או חברים, אך בדרך כלל מדובר במעט מאד: שלא לגרום נזק חינוכי. אנחנו מדברים על הרבה יותר מזה: אנחנו מדברים על שימוש בקראטה ככלי חינוכי לקידום הילד בכל התחומים: בטחון עצמי, מודעות גופנית, רגישות לזולת ועוד.
הצוות שלנו מורכב ממאמנים שומרי תורה ומצוות, בעלי נסיון-חינוכי רב, ובעלי גישה מעולה לילדים.
האווירה אצלנו היא אווירה תורנית, ובפועל מבין התלמידים שלנו כ-70% הם מן הציבור הדתי-לאומי, וכ-30% מן הציבור החרדי. עם זאת, תלמיד שאינו דתי, אך מסוגל לכבד את נורמות ההתנהגות המקובלות אצלנו – יתקבל גם הוא בברכה.
אמנויות הלחימה כשלעצמן, אינן קשורות בשום-דרך לעבודה זרה.
אמנם במזרח הרחוק יש מורים, שמסיימים שיעור בטקס שלהם, אך אנחנו, להבדיל, מסיימים שיעור בסיפור על "הצדיק הירושלמי", הרב אריה לוין.
בדומה לזה, גליית הפלשתי התפלל לפני הקרב לאליליו, ולהבדיל – דוד התפלל לקב"ה. האם מכך שגליית התפלל לפני הקרב לעבודה-זרה, עלינו להגיע למסקנה, שעצם פעולת ההגנה העצמית קשורה לעבודה-זרה ?!
חס וחלילה, ומיד נבהיר זאת, אבל קודם-כל נקדים ונאמר בצורה ברורה:
כל אחד יעשה כפי שיורה לו הרב שלו. אם הרב שלכם מתנגד לקידה – בשום אופן לא נדרוש מבנכם לעשות זאת. אבל, לפני שהרב יפסוק את דבריו – כדאי שידע בדיוק במה מדובר:
בזמן אבותינו, הקידה נחשבה מחווה נימוסית בלבד, אחרת לא יעלה על-הדעת שאברהם אבינו היה משתחווה לעם הארץ לבני חת, כפי שעשה בקניית שדה המכפלה (בראשית כג/ז, ולאורך התנ"ך ישנן דוגמאות נוספות רבות לכך)!
עם הדורות המנהג הזה נעלם מתרבות המערב, אך הוא עדיין נהוג במזרח הרחוק, שם הקידה שקולה ללחיצת-יד או הנהון-ראש אצלנו.
(לשם ההמחשה: חבר הראה לי סרטון קצרצר, שבו רואים צג של כספומט ביפאן. על הצג מופיע איור של פקיד-בנק, ובקשה להכניס את כרטיס האשראי אל הכספומט. לאחר שהלקוח עושה זאת, הפקיד שעל הצג קד קידה. על הצג מופיעה בקשה להקשת הקוד הסודי, ושוב – הפקיד קד קידה, וכן הלאה).
לילדי החוגים אני מסביר זאת כך:
כאשר אני עושה קידה לבן-הזוג שלי, אני מודיע לו: "אני אחראי לבריאות שלך, ואני אחראי לכבוד שלך".
אמנם ברור שבן-הזוג שלי יזהר מלהיפצע, אבל, האחריות על כך שמהאימון איתי הוא ייצא בריא ושלם – מוטלת קודם-כל עליי. לכן, למרות שבכוונתי להתעקש ולא לוותר – אפילו לרגע לא אשכח את האחריות שלי כלפיו!
כך גם בנוגע לכבודו: גם אם אנצח, וגם אם בקלות רבה – לא אעליב אותו, וגם לא אצהל משמחה מול כל הקבוצה, כדי שלא לפגוע בכבודו. להיפך! אודה לו על שנתן בי אמון! את התודה הזו אנחנו מביעים בכך, שגם בסוף הקרב אנחנו מרכינים-ראש אחד בפני השני בקידה.
בית שמש: אולם הספורט, רח' נחל שורק 14 (רמב"ש א'), בקומה העליונה. (ליד כיכר "עזרת אחים", מול בתי הספר אהבת-ישראל ושעלי-תורה)
בני דקלים: חדר המועדון ("המשחקייה"), מתחת לבית הכנסת בשכונה הוותיקה.
כרמי קטיף: חדר המועדון.
(נכון לתשפ"ה)
ברמת בית שמש (בימי שני), ובבני דקלים (בימי רביעי), החוגים מתקיימים בשעות הבאות:
16:00 - גן+א'
17:00 - ב'+ג'
18:00 - ד'+ה'
19:00 - ו'-ח'
20:20 - בני דקלים בלבד: מבוגרים
בכרמי קטיף, החוגים מתקיימים בימי ראשון, שעות וחלוקה לקבוצות ייקבעו בהמשך בתיאום עם רכזת החוגים של היישוב.
פער הגובה והמשקל בין הגילאים גדול מאד. ברור שלא הוגן לשים באותה הקבוצה ילד בכיתה ח' עם ילד בכיתה א', גם במצב דמיוני, שבו הילד הקטן הוא בחגורה חומה והגדול בחגורה לבנה. לא סתם בתחרויות מחלקים את המתחרים לפי קטגוריות משקל. התנאים הטכניים מחייבים חלוקה לפי גילאים, וכך גם אנחנו עושים.
האם זה רע? - לא. קבוצה הטרוגנית היא המצב המצוי והרגיל באומנויות לחימה, כיון שתמיד יש ילדים חדשים. עבור המדריך, זה עשוי להיות קצת יותר מאתגר, אבל עבור הילד החדש - לרוב זה מאפשר לו להתקדם בקצב מהיר יותר.
הרבה יותר קל להסיע את הילדים לחוג פעם אחת מאשר לעשות זאת פעמיים באותו היום. זה מובן.
מצד שני, הילד יהנה הרבה יותר בקבוצת הגיל שלו, ובדרך כלל לא מומלץ לשים ילד עם ילדים שגדולים/קטנים ממנו ביותר משנה אחת.
בנוסף, יש לשקול היטב את הדינמיקה בין שני האחים - עד כמה הם תחרותיים אחד כלפי השני, והאם להערכתנו זה יחזק או יערער את הקשר ביניהם.
כמובן שאפשר להתייעץ על כך טלפונית.
בבני דקלים מתקיימת קבוצת מבוגרים מאז שנת 2016, ויש בה תלמידים בחגורות שונות, החל בחגורה לבנה ועד מועמד לחגורה שחורה.
קבוצת המבוגרים של רמת בית-שמש - לאחר 8 שנות פעילות ושני תלמידים שהגיעו לחגורה שחורה - נסגרה עקב מעבר דירה, והתלמידים שבה עברו ללמוד בסניף גוש עציון. בהתאם לביקוש יתכן שהקבוצה תיפתח מחדש.
לקבוצת המבוגרים של גוש עציון יש לצלצל ישירות למאמן: ישראל מלמד - 050-91-33-711
בהחלט כן!
אם נותרה התלבטות אחרי שיעור הניסיון - אפשר גם לבוא לשיעור או שניים נוספים ואחר כך להחליט, וכמובן שאם ישנן שאלות כלשהן ניתן לפנות אל המדריך ולהתייעץ איתו.
במידה והחלטתם לא להירשם - לא תחויבו בשום תשלום על שיעורי הניסיון.
במידה והחלטתם להצטרף אלינו (החלטה נכונה... 😉) - שיעורים אלו יכללו בחשבון החודש הראשון, ככל שיעור אחר.
גם אם מילאתם טופס הרשמה - זכותכם לבוא לשיעור ניסיון, ולהחליט רק לאחריו.
גם אם לא מילאתם טופס הרשמה - אתם מוזמנים לבוא לניסיון. ברוכים הבאים!
עם זאת, מומלץ למלא טופס הרשמה מוקדם ככל האפשר:
קודם כל, אם יש שינוי פתאומי (קורונה, פקק תנועה, ביאת המשיח...) - יהיו לנו פרטי הקשר שלכם ונוכל להודיע לכם ולחסוך מכם טרחה מיותרת.
שנית, כדי לשריין את מקומו של בנכם בקבוצה - עליכם גם להסדיר את התשלום, וגם למלא טופס הרשמה.
מאד לא נעים "לרדוף" אחרי ההורים בענייני תשלום לאורך השנה, ולכן התשלום מתבצע מראש, אך אל חשש - אנחנו משתדלים להיות הוגנים במקרה של פרישה מהחוגים (כנהוג במתנ"סים וכדומה, כפי שיפורט בהמשך).
התשלום השנתי מתחלק על חודשים ספטמבר עד יוני - 10 תשלומים. אם נוח לכם יותר לחלק את זה אחרת - אפשר, ובלבד שהתשלומים לא יחדרו לתוך שנת הלימודים הבאה.
ניתן לשלם באחת הדרכים הבאות:
אשראי
הגדרת העברה בנקאית חודשית קבועה - לבנק מסד (46), סניף באר שבע (539), רפי נוסבוים (חשבון 651753)
אפליקציית פייבוקס/ביט - למי שבטוח שלא ישכח.
צ'קים דחויים - לפקודת רפי נוסבוים
מזומן כנגד צ'קים - נותנים צ'קים כפיקדון, ומקבלים חזרה (או קורעים אותם) כל חודש כנגד מזומן.
מטעמי נוחות, חולק התשלום באופן שווה בין החודשים, אף שיש חודשים עם הרבה חגים (ומעט שיעורים).
אנחנו מוצאים את הדרך הזו כדרך הכי פרקטית והכי הוגנת:
השנה כוללת מספר מוגדר של מפגשים (נכון לשנת תשפ"ד - 32 מפגשים), ובהתאם לזה נקבע המחיר השנתי. שנת-הפעילות תסתיים לאחר השלמת מספר המפגשים שנקבע, כך שבע"ה תקבלו את מלא התמורה למחיר ששילמתם.
בדרך זו, אם התבטל שיעור מסויים בגלל חג, מילואים או כל סיבה אחרת, אין צורך לאלתר זמנים להשלמתו, אלא פשוט מאד: שנת-הפעילות תסתיים שבוע מאוחר יותר.
לא מדובר בטעות.
מנסיוננו, בעקבות חגים, חופשות, מילואים וכדו' - 32 מפגשים מתפרסים בדרך כלל על פני 10 חודשים, ולכן הדבר הנוח ביותר הוא לחלק את התשלום השנתי ל-10 תשלומים שווים.
אם נוח לכם לחלק את זה בצורה אחרת - אין בזה שום בעיה, ובלבד שהתשלומים יהיו שווים, ושהם יסתיימו לפני תחילת שנת הפעילות הבאה.
פעילות החוגים מסתיימת עם סוף שנת הלימודים במשרד החינוך (בסוף חודש יוני), ואם סיימנו את מכסת המפגשים לפני סוף יוני, ומתאפשר לנו טכנית לתת לילדים מפגשים נוספים - הם ניתנים באהבה, וללא תשלום נוסף, עד לסוף חודש יוני.
חודש שכבר התחלתם אותו - משלמים עליו, אך את כל הצ'קים הנותרים מקבלים חזרה.
ביטול חברוּת אפשרי רק עד חג הפסח, כיון שאחריו כמעט שאין נרשמים חדשים שיתפסו את מקומו של התלמיד הפורש.
דמי ההרשמה אינם מוחזרים (ראו הסבר בנפרד).
(במתנ'סים מקובל לאפשר ביטול חברוּת רק עד סוף דצמבר, אך כיון שאנחנו לא מעוניינים לקבל תשלום על שירות שאנו לא נותנים, הוספנו כמה חודשים נוספים, מעבר למקובל. עם זאת, כדי שלא ניפגע מכך יותר מדי, בכל זאת הצבנו תאריך סופי לפרישה, שהוא, כאמור, חג הפסח).
דמי ההרשמה לשכירות האולם וכדו'.
בעבר סכום זה היה חלק מן התשלום החודשי, והתשלום החודשי היה גבוה יותר.
בשלב כלשהו, החלטנו להוציא את הסכום הזה מן התשלום החודשי, ולגבות אותו בנפרד.
במקרה של פרישה באמצע שנה, דמי ההרשמה אינם מוחזרים (בניגוד לתשלומים החודשיים שנותרו), וכך מתאפשר לנו לשלם לרשויות את השכירות על החדר גם במקרה שילדים פרשו.
יתכנו ביטולי מפגשים עקב מילואים וכדומה.
מספר המפגשים השנתי המתוכנן הוא 32. במידה ואנחנו מגיעים ל-32 מפגשים שנתיים על אף הביטול - לא תתקיים השלמה.
במידה ומספר המפגשים השנתיים נמוך מכך - יתקיימו מפגשי השלמה במועד אחר (יום אחר בשבוע / באחד החופשים / בחודש יולי), או לחילופין יינתן החזר כספי.
תתכן גם השלמת מפגש ע"י מדריך מחליף, אך עד כה הדבר קרה לעיתים נדירות מאד.
כמובן ששיעור שבוטל ולא ניתן היה להשלימו - התשלום עליו יוחזר / לא ייגבה.
בנוסף, ילד שנעדר משיעורים שהתקיימו בגלל שכך מחייבות אותו הנחיות הממשלה - יזוכה על התשלום על אותם שיעורים.
אם לא חלה עליו חובת בידוד, וההורים מבחירתם החליטו לא לשלוח אותו - אין על כך זיכוי. אם מדובר בנסיבות חריגות - אתם מוזמנים לפנות אלינו טלפונית, ולהסביר את המצב, ותמצאו אוזן קשבת.